בבדיקתנו נבחן שני פרמטרים חשובים – סיווג הנכס ושטחו.

סיווג הנכס –סווג הנכס נקבע בהתאם לשימוש שנעשה בו בפועל. לדוגמא חברת הייטק/ סטארטאפ שעוסקת בפיתוח תכנה זכאית ליהנות מסווג מופחת של בית תכנה, אשר משמעותית נמוך יותר מסווג עסקים/משרדים (לצורך העניין, לפי צו ארנונה 2024 ת"א, תעריף שנתי של בית תכנה כ183 שח למ"ר לעומת תעריף עסקים כ 420 שח למ"ר שח למ"ר הנחה של כ55%) .

שטח הנכס – באופן בסיסי, חיוב הארנונה מחושב לפי מכפלת תעריף * שטח הנכס. לעיתים ישנה אי הבנה או טעויות בחישוב השטח נטו.

בשלב ראשון, תתבצע בדיקת היתכנות לחיסכון ולשם כך נקיים עם הלקוח שיחה/פגישה בנכס , בכדי להבין את תמצית עיסוקו, נבקש מידע על השכלתם של העובדים, כיצד מתבצעות המכירות, כיצד מחולקים השטחים ואופן החיוב הנוכחי.

לאחר מכן, תתקיים פגישה בנכס במהלכה יתבצעו מדידות והלקוח יתבקש להעביר רשימת מסמכים (כגון: טופס בקשה לסיווג הנכס כבית תוכנה, דוחות כספיים, רשימת עובדים ומסמכים נוספים), שתיבחן על ידינו ותועבר לעירייה.

בשלב הבא, תתואם על ידינו מול העירייה, ביקורת בנכס, מטעם חוקר שומה (שבעיקר מסור לאינטרסים הכלכליים של העירייה).

אנו נכין את הלקוח לקראת הביקורת שבמהלכה החוקר יבדוק את חלוקת העובדים במרחב ויתחקר האם אכן מתקיים בנכס שימוש בפועל, שעיקרו, פיתוח תוכנה שמטרתה להימכר כמוצר.

אנו נסייע ללקוח להציג בפני החוקר את החדשנות שהחברה מקדמת בנכס ולהוכיח כי רוב העשייה מתמקדת בפיתוח ונחשוף בפניו את אמצעי הייצור הקיימים (עובדים, מחשבים, שרתים , תוכנות ועוד).

בהמשך, נלווה הלקוח מול מנהל הארנונה שהוא הגורם המקצועי ובעל הסמכות לקבוע האם השימוש תואם את הסיווג של בית תוכנה. הוא לא תמיד יודע להעריך בצורה מדעית ומדויקת האם הפעילות שנצפתה בנכס, תואמת את הסיווג של בית תוכנה, אנו נסייע ללקוח לגשר על פערים אלה.